הצלצול החד והצורמני העיר אותי משנתי. במקצוע כמו שלנו אני יודע כי פנייה למשרד חקירות אינה נעשית סתם, אבל משהו בצלצול משך אותי להיענות במהירות ולענות, ברקע שמעתי קולות בכי, וצעקות, אתה חוקר פרטי? עניתי בחיוב, בעלי נעלם ולא יצר קשר כבר יומיים, תגיע אלינו דחוף.
למרות השעה הלא שגרתית זיהיתי את המצוקה בפנייה. הגעתי לישוב יוקרתי בדרום ונפגשתי עם אישה צעירה נאה מאד שהייתה חיוורת ועם עיניים נפחות. שמי טלי (שם בדוי) הציגה עצמה אני נשואה 12 שנה לגבר מקסים בשם צבי (שם בדוי), בעלי פוטר מהעבודה כאיש מחשבים לפני מספר ימים, ומאז הפך להיות הצל של עצמו.
מאחר ואני רופאה ולא נמצאת כל היום בבית, לא יכולתי להבין כמה הוא בדכאון ומצוקה, לפני יומיים יצאתי בבוקר מוקדם למשמרת, ובעלי נישק אותי ואמר לי "דעי לך כי תמיד אוהב אותך" משפט זה שהוא לא אומר הרבה הוא היסוד לחשד שלי. בעלי אינו עונה כבר יומיים, לקח את הרכב שלנו מזדה 323 לבנה, ונסע, רק שחזרתי בערב ראיתי שהוא נעדר, ולאחר שילדי לא ראו אותו גם כן, פניתי למשטרה, הם הבטיחו לעזור, אבל אני רוצה לעשות הכל למצוא אותו.
ולכן פניתי למשרד חקירות. לא מעניין אותי כמה זה יעלה, אני רוצה אותו וחוששת לשלומו מאד. טלי היתה מאד לחוצה, ושני ילדיה לא הפסיקו מלבכות. בקשתי לברר מספר פרטים על הרגליו, חזותו, המקומות בהם הוא אוהב להיות, ומי השתמש אחרון ברכב? קבלתי תמונה עדכנית שלו, תאור חיצוני, וטלי נזכרה כי ערב קודם לכן כאשר חזרה עם הרכב, כמעט לא היה דלק במיכל. כנסתי צוות של חוקרים פרטיים. וחלקתי משימות. הראשונה סריקה של כל תחנות הדלק הנמצאים באזור, השנייה הפעלת מקורות בדרום ובצפון של נהגי מוניות , תוך שעה התקבלה תשובה כי אחת המתדלקות בתחנת דלק זיהתה את הרכב ואת תמונתו של צבי, כמי שמילא דלק ואפילו קנה ליטר שמן ונוזל שמשות.
התחנה הייתה תחנת דלק אשר נתיב הנסיעה שלה הוא דרום. התקשרתי לאחד מחניכי לשעבר קצין בטחון ראשי של מלון גדול באילת. השארתי לו את פרטי הרכב, ציינתי כי מדובר במקרה בהול, וכי לזמן יש גורם מכריע למציאתו של צבי. לא עדכנתי את הלקוחה, על מנת לא ליצור מצב של ציפיה מיותרת. צוות חוקרים ממשרד החקירות שלי יצא בנסיעה לאילת, כאשר ההימור שלי היה קריטי.
אולי הוא נסע לים המלח? אולי לערבה? אולי בכלל לצפון? התפללתי כי לא טעיתי. מייד כשהגענו לאילת נשלחו שני חוקרים פרטיים לעשות בדיקות במקומות בהם עלול להמצא צבי. ידענו כי הוא צוללן עם ניסיון רב, ולכן נערכה סריקה של חוקרים פרטיים בחופים, ובמקומות בהם הוא עשוי להמצא.
ידעתי כי לזמן יש משקל קריטי. הפעלתי גם מספר נהגי מוניות שיבדקו באכסניות נוער ובבתי מלון זולים, ואכן לאחר כשעה הודיע לי חוקר פרטי מהצוות מומחה במעקבים ואיש שטח מעולה כי איתר את הרכב של צבי באזור בית החייל. בקשתי להשאיר תצפית ולבצע מעקבים על הרכב.ונגשנו מייד לאזור הקבלה בבית החייל לזהות את צבי, בבדיקה במחשב לא נמצא שם כזה. אחת מעובדות הניקיון זיהתה את התמונה ומסרה לנו כי גבר דומה, נכנס לחדר מסויים וכאשר רצתה להיכנס לחדר על מנת לנקותו הוא אמר לה בעד לדלת כי הוא לא רוצה שיפריעו לו.
עלינו למעלה ונקשנו בדלת. איש לא ענה, איש הביטחון ניסה לפתוח הדלת במסטר, הדלת לא נפתחה כי הושם איזה מחסום מאחוריה, לאחר שהתגברנו על המחסום, מצאנו את צביקה שוכב במיטה לא מגולח, ראשו שמוט, וקצב נשימתו כמעט לא מורגש. בידו החזיק תמונה משפחתית של טלי והילדים. צבי הובהל לבית החולים שם נעשתה לו שטיפת קיבה וחייו ניצלו.
כאשר התקשרתי לטלי לומר לה כי בעלה חי שמעתי את צעקות השמחה והבכי שהיו קורעות לב. רק לאחר מספר שעות סיפר לטלי אחד הרופאים כי צבי היה ממש על סף מוות. ואלמלא הגענו אליו בזמן הוא היה בר מינן.
כעבור שנה זומנתי לחברת הייטק גדולה במרכז הארץ, לצורך עבודה, המזכירה רק ציינה כי המנכ"ל רוצה לפגוש אותי. ובהכנסי לחדר נוכחתי כי צבי הוא המנכ"ל וכי זימן אותי על מנת להעביר לי חקירה פרטית לביצוע מעקבים אחרי עובדים אשר היה חשד לגביהם שהם מעבירים מידע למתחרים.
