דלג על תוכן

חוקר פרטי אמיר אברמסון

משרד חקירות אברמסון – חקירות פרטיות והשגת מודיעין

ארכיון

תגית: דודו טופז

הכרונולוגיה חוזרת על עצמה, הכתובת היתה על הקיר אבל לא עשינו דבר. כך היה בענין משה קצב אשר השמועות על סטיותיו היו באוויר זמן רב. עיתונאים ככל הנראה ידעו זאת אבל משיקולים מסחריים בעיקר העלימו עין. כך בדיוק היה גם עם דודו טופז אשר מי שהכיר אותו ידע גם את צדדיו האפלים. ועכשיו פתאום כולם זכרים שמוני פניאן היה בעצם בנק של ספורטאים. כולם מיתממים. לא ידענו, לא חשבנו כי הוא עושה זאת,אם היינו יודעים היינו מונעים זאת.

והפלא ופלא פתאום כל העיתונים מלאים במידע כי המנוח היה בקשיים כספיים עקב הסתבכות של אחד מאנשי העסקים בחו"ל. זאת צביעות לשמה, וסיפורי סבתא של אותם אלו אשר מתחסדים כאילו לא ראו.לא ידעו ,לא שמעו ,לא הריחו .אני סבור אין מצב כזה שבתוך קבוצה קטנה ואקסלוסיבית של אנשים לא ידעו או שמעו  על הבנק של מוני. ואני שואל עצמי כמה ארועים היו יכולים להמנע אלמלא סגירת העיניים האף והאוזניים של עיתונאים וחברים.

לדעתי גם הסבל של הנשים שהתלוננו על קצב, וגם ההפסד שנגרם ללקוחותיו של מוני היה נמנע אם היו חושפים את הדברים בתחילת התהוותם. ולא מטייחים זאת.

זה היה מוות צפוי מראש. אדם אשר לא  השלים מעולם עם אבוד הרייטינג והקהל. דודו טופז היה תמיד שנוי במחלוקת אותו ראש יצירתי אשר דאג לבדר אותנו הראה גם בעבר סימני אי שפיות כאשר הרשה לעצמו לעשות מעשים שמישהו אחר היה משלם עליהם ביוקר. אותו ראש יצירתי הראה לנו כי כאשר הוא מופנה לכוון הקרמינלי הוא מאד שלילי.

אישית תעבתי את דודו טופז, תעבתי את השגעונות שלו, תעבתי את השחצנות שלו, תעבתי את ההתנשאות שלו. אבל גם אהבתי את הרעינות שלו, הקשר שלו לילדים, והרעינות הבידוריים שלו. דודו טופז לא ידע לעצור בזמן, ולא יכל להשלים כי עבר זמנו, וכי הפריז לחלוטין במה שהרשה לעצמו בהופעותיו.

הכתובת היתה על הקיר כאשר שבר לשניצר מבקר הטלויזיה את משקפיו, כאשר נשך לנטליה את הכתף, כאשר הטריד נשים, כאשר קרא לעצמו משוגע. אין ספק כי היו בו ניצוצות של גאוניות, אבל גם רוע, קמצנות, ו-יהירות. יחד עם זאת איני מסוגל להבין איך אדם כזה אשר ניסה להתאבד בעבר, לא היה בפיקוח והשגחה מספקת של השב"ס.

במיוחד כאשר כולנו ידענו שהוא לא יוכל להמשיך לחיות במעצר בלי לנסות לעשות מעשה. האיש שחטא בחטא ההיבריס והרשה לעצמו לעשות מעשים של ראש מאפיה , חשב גם לפני המוות רק על עצמו. לא חשב לרגע מה יעשה המוות לילדיו עליהם הצהיר כי הם אהבת חייו. ככל הנראה הבין כי ישלם בשנות מאסר רבות על הפשעים המיוחסים לו .ואולי מבחינתו הבריחה למוות היתה הפתרון האידיאלי.

הכתובת היתה על הקיר- פרשת דודו טופז

כמו כל אזרח עקבתי בעניין רב אחרי פרשת האיומים, והפגיעות באנשי התקשורת, לא התפלאתי כאשר פורסמה הידיעה הראשונה על החשדות נגד דודו טופז, וכאשר פורסם כי פנה לעורך דין, ושמעתי את ההכחשות שלו באמצעי התקשורת זה רק חיזק את דעתי כי מדובר באדם עם ראש קרימינאלי, אשר היה יכול בהחלט להיות ראש כנופיית פשע.

עוד בעבר כאשר הופיע בטלוויזיה ועשה הכל על מנת למשוך תשומת לב, ניתן היה לראות כי הוא נרקיסיסט, מאוהב בעצמו ובתדמיתו, בעת הופעתו בראשון בבידור כאשר נופף בידיים וצעק "אין לי זמן אני משוגע" סלחו לו, כאשר האכיל את חלי בכדורי שוקולד, ואחר כך הבטיח להביא חייזר, הפסקתי לצפות בתכניות שלו, כי הרגשתי שהוא מתייחס לציבור כהדיוטות, היה ניתן לראות כי הוא אדם יצירתי, שופע רעיונות, ומאוהב בעצמו ותדמיתו, כל התכנון של מר טופז היה מתוך מחשבה פלילית, הוא לא הסתפק בכך שהוא מיליונר, רק חשב וחשב מתוך כוונה פלילית לפגוע פיזית, עד כדי תכנון המתקרב לרצח, לחבל, להרוס, לנתץ, את אלו שקראו תגר על מעמדו בתקשורת.

דודו טופז פנה למשרד חקירות, אסף מודיעין על אותם אנשים שעמדו בדרכו לחזור לאור הזרקורים, גייס פושעים, שילם להם, למרות קמצנותו הידועה, ככל הנראה זה היה כאש בעצמותיו למחוק את אותם טלנטים בתקשורת שהאפילו על הגבר המזדקן החולה בסוכרת, ואולי גם לא מסוגל או יכול לעשות עם נשים מה שעשה בעבר.

אני בדעה כי מרגע המעצר הכל הצגה, הניסיון להתאבד, עוד רצון להגיע לכותרות, הטענות על שגעון רגעי, לא מתקבל על הדעת. נכון שעו"ד אמיר המייצג אותו ניסה להוביל קו הגנה כי דודו טופז פעל מדחף בלתי ניתן לשליטה, עקב נטילת כדורים שהשפיעו על שיקול דעתו. ודודו בעצמו שלל זאת, כי העו"ד המלומד לא לקח בחשבון כי התדמית של דודו היא הדבר העיקר.

גם קריעת מכתבי ההתנצלות נראית לי מתוכננת, טופז לא בוחל בשום אמצעי להגיע לכותרות. אין מקום לסלחנות כלפי אדם אשר לא השלים כי אינו רלוונטי יותר לטלוויזיה, אדם שצבר את כל כספו והפך להיות עשיר בזכות הרייטינג שלו זכה. אין מקום לרחמים כלפי אדם כזה  כולי תקווה כי יקבל את העונש המירבי הקבוע בחוק, וכי ישלם גם בכיסו (הדבר הכי כואב לו) בפיצוי אלו אשר פגע בהם כל כך קשה.

דפוס ההתנהגות שלו מזכיר לי הרבה תיקים בהם טפלתי בעבריינים אלימים, שניסו באמצעות שליחת "חיילים" לחסל חשבונות, וטופז לא שונה מהם, אולי יותר מתוחכם, אין מקום למידת רחמים אצל אדם מסוגו. ההפך שידעו כולם כי חוק זה חוק, ואיש לא יכול לעבור עליו בלי להענש בכל חומרת הדין… על כך אומרים חטא ההיבריס .