במסגרת עיסוקנו בחקירות קורה לא אחת  שאנו מתנדבים ביוזמתנו לטפל בתיקים בהם המשטרה זקוקה לסיוע מקצועי כתוצאה מחוסר ציוד או מחסור בכוח אדם , או בגלל ניתוח שגוי של אירועים, כך היה במקרה שזעזע את המדינה בחודש יוני 1980 בעת העלמות ילד קטן מהישוב סביון.

אורון ירדן נעלם בנסיבות מסתוריות, והיה בן זקונים להוריו פנינה וירדן. האב היה סוכן ביטוח מצליח אשר יחד עם אשתו התגוררו באחד הישובים המבוססים בארץ. באחד הימים הילד נעלם. הוריו חיפשו אותו ולא מצאו אותו, אופניו נמצאו זרוקים בישוב. כל המדינה חיפשה את הילד, עד שהגיעה שיחה מגבר אשר מסר כי חטף את אורון ודרש כופר עבורו. המשטרה הקימה חפ"ק בצומת מסובים. חברי ואני פנינו מייד למשפחה והצענו את עזרתנו. עשינו זאת בהתנדבות , כאשר ידענו שמדובר בחיי ילד קטן, והסיוע שלנו בודאי לא יזיק. הגיעו כ-20 חוקרים מהטובים במדינה עם כלי רכבם  והציוד שברשותם. .

אלי צורף חוקר פרטי קרימינולוג  בשם טוביה אמסל, אשר באותו זמן פיתח את  הממ"ן(מד מתח נפשי). עיקרון המכשיר דומה לפוליגרף, בשינוי אחד-המכשיר מנתח קול של אדם על פי תנודות הקול. כשהדובר משקר יש גרף הצביע על כך, כי אדם אינו יכול לשלוט על הרעידות במיתרי קולו. ואכן בסוף הבדיקה יש אינדיקציה המצביעה על אמירת שקר של המשוחח.

בפגישת תדרוך בצומת מסובים שנעשתה עם קציני מחוז תל אביב הוצג בפנינו קלסתרון של גבר מזוקן גבוה ורזה. הקלסתרון נעשה בעקבות  תחקור של בעלת דוכן פיס במרכז סביון, אשר טענה כי ראתה את החוטף. מה שהטריד מאד את החוקרים היו שאלות כמו- איך הילד נחטף מהמרכז בעוד שאופניו נמצאו ליד המתנ"ס? טוביה ואני צוותנו לבצע חקירות כראות עינינו, כשבידי טוביה נמצא הממ"ן. התחלנו בחקירה במרכז המסחרי. נפגשנו עם בעלת הדוכן- רינה (שם בדוי), וביקשנו כי תספר לנו במדויק מה ראתה. הופתענו לשמוע כי רינה אינה יכולה לתאר פרטים מלבד העובדה כי ראתה את הילד בחברת מבוגר. כשביקשנו לשחזר את המקום המדויק בו ראתה לאחרונה את אורון היא החלה להתפתל, ונוכחנו כי למעשה לא ראתה דבר, אלא שמעה ברדיו כי הילד היה לבוש בנעלי ספורט וחולצה, וכאשר נשאלה על ידי המשטרה הוסיפה פרטים שלא היו ולא נבראו על מנת לזכות בתשומת לב התקשורת.

בינתיים הגיעה שיחה מהחוטף וטוביה שוחח עמו. באותה שיחה שהוקלטה  ביקש החוטף סכום כסף גדול על מנת לשחרר את אורון, כך שהיה ברור כי מדובר בחטיפה לצרכי תשלום כופר. בעת שהחוטף נשאל מה שלום הילד, והאם ידוע לו כי אורון סובל מאסטמה, השיב הקול כי אורון בסדר וחש בטוב. טוביה נוכח מיד כי החוטף משקר, ואמר לי באותו מעמד כי יש לו חשש מאד כבד שהילד לא בחיים, וכי כל האינדיקציות הראו כי הוא משקר. החוטף ניתק את השיחה והמשטרה לא הצליחה לעלות על עקבותיו. לטוביה ולי הציקה השאלה מדוע אופניו של הילד נותרו מיותמות במרכז הספורט, לכן נפגשנו עם שני חברים טובים של אורון ושאלנו אותם מתי ראו את אורון בפעם האחרונה. השניים השיבו כי ראו אותו לאחרונה במרכז. כשביקשנו לראות את המקום, הופתענו כשלקחו אותנו למרכז הספורט. כאן 'נפל לנו האסימון'. המשטרה לא הבינה כי בשפת ילדי סביון המילה 'מרכז' מתייחסת למרכז הספורט, ולכן כל הקונספציה של חטיפה מהמרכז המסחרי נפלה, ואתה גם קלסתרון הגבר המזוקן, אשר כל המדינה חיפשה אחריו. כל זאת בגלל רשלנות של החוקרים שלא השכילו לתחקר את ילדי הכיתה.
באותו זמן אנשי העולם התחתון שהיו בקשר עם השר רחבעם זאבי התגייסו גם הם למצוא את החוטף, לא מאהבת מרדכי, אלא שבגלל החיפושים והמחסומים נגרמו להם נזקים רבים…
טוביה ואני זומנו לפגישה עם המפקח הכללי של המשטרה, שלמיטב זכרוני היה איש צבא לשעבר בשם הרצל שפיר. כשפרשנו לפניו את הממצאים הציע מיד באופן חריג להסמיך אותנו כקצינים, ולהעמיד אותנו בראש החקירה. אלא שניצב טיומקין, מפקד מחוז תל אביב, הודיע שאם יעשה כן הוא יתפטר במקום, כיוון שמעשה כזה יתפרש כהבעת אי אמון במשטרה.
המשך בקריאה