במקצוע החקירות הפרטיות כמו בכל ענף יש תחרות בין משרדי חקירות. עקרונית מעולם לא הסכמתי לכופף את הראש בגלל התחרות. אני דוגל בכך שמי שמשלם זול גם מקבל מוצר זול.
בעידן האינטרנט אני נתקל בלקוחות המגיעים אלי אחרי ששוחחו עם חוקרים פרטיים או עם משרדי חקירות אחרים. ונוכח כי על מנת להתפרנס מוכנים חוקרים פרטיים לשקר, להונות, לעשוק, להטעות, הדבר מתבטא בהבטחות לקבלת תוצאות למרות שהחוקר יודע כי לא ניתן להגיע לתוצאות עקב חוק הגנת הפרטיות, ממשיך בכזבים וסיפורים על הצלחות, ונגמר בהצעת דרכי פעולה המייקרים את החקירה, העיקר לעשוק את הלקוח.
לקוחות הפונים לחוקר פרטי נמצאים בסערה רגשית. אותם חוקרים פרטיים מנצלים מצב זה למעשי שרלטנות בלקוחות. מה גם שחלק מאלו המפרסמים בגאון את שמם אינם מחזיקים ברשיון ניהול משרד חקירות פרטיות. גם חוקרים המבטיחים לתת פתרון מקצועי להצבת מצלמה סמויה, מטעים את הלקוח בכך שמבטיחים צילום ברור וחד, כאשר הם יודעים כי המצלמה עם מגבלות אור ואינה יכולה לצלם בתנאי חשכה.
לאחרונה הגיעו אלי לקוחות שחוקר פרטי עשק אותם אחרי שהתחייב לאתר מסמכים לפני 30 שנה, למרות שמלכתחילה ידע כי זה לא ניתן. עקב כך נוצר אי אמון ודעה שלילית על החוקרים הפרטיים. לקוח נוסף שפנה אלי לגבי תשלום לחוקר פרטי שביצע דוח מעקב וביקש תשלום למרות שלא הגיע בשעות המדווחות לשטח הופנה ישירות לועדת הרשוי וועדת המשמעת של משרד המשפטים.
משרד חקירות צריך להיות ער ורגיש כי הלקוח לא כספומט, והאמת תצא לאור בשלב מאוחר יותר. אולם התדמית של הענף תנזק עקב חוקרים פרטיים שרלטנים.
אמיר אברמסון,
משרד חקירות אברמסון.