מי שמנסה להבין מה קורה היום במזרח התיכון, כדאי שייזכר שעוד בוועידת דאבוס החל הבריון האזורי טייפ ארדואן בהעלבה של הנשיא פרס, כל התהפוכות הקורות בעולם החלו עם תחילת שלטונו של חוסיין אובאמה, הנ"ל הפיח רוח תקווה בקרב האומה הערבית  בכך שנשא נאומים אשר החמיאו לאותם עמים, לאחר מכן הפקיר את מובארק, לא הגיב כאשר בסוריה נטבחים אזרחים, והמשיך עם השפלת ביבי כאשר סרב להתרפס בפניו. ואין צורך להוסיף את טיפולו הכושל בנושא הגרעין באירן.

קריאת המצב הלא נכונה של מנהיג העולם החופשי יצרה גלי צונאמי בעולם הערבי, לוב , תימן, מצרים, כאשר התנועה האסלאמית הולכת ומתחזקת, ומגמת ההקצנה באה לידי ביטוי ברחוב הערבי.

ארדואן אנטישמי ושונא ישראל הוא היום הבעיה הנוספת העומדת לפני ישראל, הוא מסוכסך עם יוון, קפריסין, סוריה ושוב ארה"ב אינה מהוה משקל עקב חולשתה. לא מספיק שהבריון הזה שלח את קלגסיו, באמצעות המשט, הוא עוד דורש התנצלות? מי שצריך להתנצל זה הוא. היסודות של התנועה שהוא עומד בראשה, תנועה אסלאמית רדיקלית, המאמצת לחיקה את החמאס, מעידים בדיוק עם מי יש לנו עסק. והעובדה כי לא התנצלנו בפני העריץ הזה, גרמה לו להשתולל מזעם.

הערבים יודעים לפרש חולשות. והם מריחים את הרפיסות ואת החולשה של הממשל האמריקאי, ממשל מאד לא החלטי, אשר נוהג איפה באיפה במתרחש בסוריה, לעומת עידוד המהפכה במצרים.

כל זאת מביא למצב מאד רגיש, אותו הטיב לבטא ולנתח האלוף אייזנברג, אשר הזהיר ממלחמה קרבה, אז עם אחד כמו ארדואן, או הכת במצרים הרועדת מהרחוב, וחמאס אשר מחכה שיעשו לו את העבודה, אני מאמין כי אם נסמוך על אחרים, נמצא עצמנו מותקפים בנשק לא קונבנציונלי.

היום יותר מאי פעם חייבת להיות אחדות בעם, ולא פילוג כפי שבא לידי ביטוי בהתקפות שלוחות הרסן של מופז על ביבי וברק. יש סימנים ברורים כי אנחנו הולכים לכוון הסלמה , במיוחד כאשר הפלשתינאים יפנו לאו"ם. ובמיוחד כאשר ארדואן מאיים על ישראל חדשות לבקרים.