אכיפת חוק הגנת הפרטיות
מורה הדרך לשמירה על הגנת הפרטיות היה נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק, הוא לחם כאריה על זכויות אלו, ומספר לא מועט של מקרים כאשר הדיון היה על קבילות המצאת ראיות של חוקר פרטי, פסל כבוד השופט את הראיות בטענה שהם הושגו בדרך של פגיעה בפרטיות.
אחת הדוגמאות היא צילום בחדר שינה של זוג המקיים יחסי מין, בית הדין הרבני הגדול הסתמך על כל צילום או הקלטה, כראיה קבילה, ובית משפט עליון פסל זאת מייד בטענה כי ארעה פגיעה יסודית בפרטיות.
בעקבות הרוח שנשבה עקב הדעות של בית משפט עליון הוחלט במשרד המשפטים להקים רשות למשפט טכנולוגיה ומידע, הרשות הוסמכה לחקור עברות פליליות על חוק הגנת הפרטיות וחוק שרות נתוני אשראי. הרשות מטפלת בתחום ההגנה על מידע אישי הנמצא במאגרי מידע. בראש הרשות עומדת עו"ד מילי בך. וכן נפתח קו חם לפניות אנונימיות על מי שחושב כי נגרמה לו פגיעה בפרטיות.
המחלקה הוסמכה להפעיל סמכויות חקירה בהם עולה חשד לעברה פלילית הקשורה להגנת הפרטיות. העונש הקבוע בחוק על עברה כזו הוא 5 שנות מאסר. גם מי שמפעיל שרות נתוני אשראי או שרות מידע על עוסקים ללא רשיון צפוי ל3 שנות מאסר.
אותי מאד מטריד ומאד מציק השאלה הבאה?. אם אכן המדינה דואגת להגנת הפרטיות? איך זה מתיישב עם הצעת החוק למאגר מידע ביומטרי, החוק הזה יוצר מצב שכל אחד מאיתנו חשוף מאד לכך שאם תהיה הדלפה ממאגר המידע הממוחשב אז ניתן יהיה לעשות פעולות פליליות מסוכנות כמו השתלת טביעת אצבעות שלנו במקום פשע. או מכירת מידע לעבריינים. ובישראל יותר מכל מדינה בעולם, יש הדלפות מכל מקום, ואני חושש מאד כי הצעת החוק אם תעבור תהפוך אותנו למדינת משטרה, והאח הגדול יוכל לדעת עלינו הכל.ללא יכולת להגן על עצמנו. לכן יש להקים לובי חזק למניעת אישור החוק בכנסת. ולנסות לשכנע את נבחרינו.
תגובות